עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
חברים
The Cheshire CatBig Mouthmy nicknameGhost Dogגל כהןיובל
מאיר בוזגלוsmooth criminalleanJennycosmicBFFLoLa
Be Your Own Heroסתם אחתmichal dayanתיק טיול
נושאים
מוזיקה..
מוזיקה זה הכל..
היא בחיים לא תפגע בך. לא כמו ה"חברים"
תמיד כשקורה משהו.. אני בורחת לשם,לעולם שבו מבינים אותך,אולי אתה יודע שלא תצור קשר עם אותה הלהקה\זמר אבל עדיין.. השירים כ"כ מבינים אותך.. שאי אפשר להסביר אפילו אתזה..
הינה קטע שמתאר אותי.. של הלהקה הכי אהובה עליי כבר כמה שנים..
סקילט:
I dont wanna feel like this tomorrow
I dont wanna live like this today
Make me feel better
I wanna feel better
Stay with me here now
And never surrender
בקיצור.. מוזיקה בישבילי זה הכל ♥
היי

שלום לכם.. קוראים לי קרן
"פריקית" "טומבוי" "בן"
"חותכת ורידים"
אבל סהכ?
אוהבת את החיים, לצאת לבלות..
just be free

כאן כדי לעזור בהכל,
kerenkatz69@gmail.com
Grr *-*

לא בנים עם קוביות או עיינים כחולות
חתולים.
זו החולשה שלי
אולי הם לא מדברים איתך.. או כניראה שגם לא מבינים אותך
עצם זה שהם לידך זה כבר עושה לך טוב

כי אין כמו גוש פרווה כזה מתוק ♥
להאמין,לפחות קצת.
24/03/2014 18:45
אנונימית

להאמין בי.

 

כול כך קשה?

 

למה אתה חייב להראות לי עוד יותר שאני חסרת שכל וילדה מטומטמת,

 

אתה חושב שלא גם ככה קשה לי?

 

קצת להאמין בי

 כול כך קשה?

 

מה כבר עשיתי שאתה לא מאמין בי?

שקרתי לך?

פגעתי בך?

 

 

אתה לא מבין אותי בשיט

 

למה אני חייבת להבין אותך ואתה אותי לא?

 

מה הבעיה שלך...

4 תגובות
give up.
22/03/2014 19:16
אנונימית

זהו.

 

כמה אפשר עוד לתת לך תיקווה?

לנסות לדבר איתך..

לקבוע פגישות ללא הצלחה..

לחפור לך..

 

פשוט להרים ידיים.

עליות ירידות במצב רוח שלך

 

אולי תיהיה סגור של משהו?

כן אוהב, לא אוהב

מרכל,לא מרכל

 

נמאס

 

נמאס להיות חופרת.

נמאס להיות דבוקה

נמאס להיות נדחפת

נמאס להיות מתלהבת מימך.

 

מקרה אבוד.

 

 

3 תגובות
חומר למחשבה, תנסו את זה.
17/03/2014 20:55
אנונימית
בריונות

אם תקחו צלחת ותזרקו על הריצפה
היא נישברה נכון?
עכשיו תרימו אותה,

תנסו להרכיב אותה,מכל החלקים שזרקתם שנהיו רסיסים
מה קרה? אתם לא מצליחים נכון..?

לא משנה  תצטערו לא תצטערו,תבקשו סליחה,תתחננו.

 היא לא תחזור להיות כמו  בהתחלה,נכון?
תשימו לב מה אתם אומרים,אפילו אם זה בצחוק..

"לכל צחוק יש טיפה מהאמת"

גם השלכות.

אתם לא תוכלו לתקן את הדברים ששברתם..הרסתם.. לא משנה כמה תיצטערו
ולפעמים..? זה כבר יהיה מאוחר מידי.. לא תוכלו לקחת את המילים בחזרה,ולא לתקן משהו שהוא ממזמן נישבר
 

ככה זה גם אנשים.

 

 

 

 

 

 

 

3 תגובות
הנשיקה
16/03/2014 13:59
אנונימית
love, נשיקה

חשוך

רק אני ואתה,

דממה מחרישה אוזניים

יורד גשם..

 

יושבים אחד על יד השני

צמודים, הקור גובר

מסתובבים ומסתכלים אחד על השני

הפרצוף התמים.. העניים הבהירות

 

כולנו יודעים לאין זה מוביל

רובנו הינו במצב הזה

 

"יש לך עיניים יפות" הוא אומר בלחש ומסתכל עמוק ובסקרנות כיאילו שהוא מחפש משהו בעינייך

את עונה לו תודה חלשה..

 

אתם ממשיכים להסתכל, רק חושבים איך לשבור את הדממה

הוא מקרב את היד שלו לכתף שלך ומצמיד אותך לגוף שלו,

את שמה את הראש על הכתף שלך

עוצמת עיניים..

הגוף החמים שלו

הריח שלו.. ממש כמו חלום  קטצ'י

את מרימה את הראש שלך ומסתכלת על הפנים שלו

הוא גם,

הוא מתקרב עלייך תוך כדי מסתכל על שפתייך

את חושבת שניה, זה קורה? פעם ראשונה?..

אתם מתקרבים..

דופקים מבט קצר אחד על שני

עוצמים עיניים

ונשיקה

.

3 תגובות
why?
14/03/2014 22:30
אנונימית

אני הולכת בגשם..שלולית בשלולית..

פנים למטה..

הולכת באדישות וזילזול כלפי הרוח והקור 

אינני יודעת.. עבר כבר הרבה זמן, לא חודש ולא חודשיים...

שום רגש..

הזיכרון עדיין דבוק אצלי..

 

כל פעם כשיש גשם אני נזכרת בך.

בחיבוק החם

הנשיקה..

הנגיעה החמה שלך,

הריח שלך...

הצחוק..

 

 

רגשות זה דבר לא מובן,

פעם אתה אוהב,פעם לא..

פעם אתה עצבני ואז מתחרט על הכל..

לראות אותך כל פעם.. לעשות את עצמי מתעלמת אבל בעצם רוצה לראות את פניך..

 

האם זה היה יכול להיות אחרת?

למה זה לא יכל להיגמר אחרת?

האם הטעות היתה יכולה לא להתקיים?..

למה זה כל כך רודף אותי?

אולי זו הקינאה?רגשות אשם?

אתה לא באמת יודע.. זה נשאר בסימן שאלה..

שימשיך לרדוף אותך..

.

1 תגובות
חברים חברות ומה שבנהם..
08/03/2014 23:01
אנונימית

היי.. הרבה זמן שלא היתי כאן..

היו לי סיבות אבל זה לא משנה..תמיד טוב לחזור למקום שאפשר לפרוק.

 

מכירים את זה שאתם מכירים משהו, מתחילים לדבר וככה הופכים לחברים טובים? מדברים כל הזמן,עוזרים אחד לשני. ממש אחים.. גם אם זה על דברים אישיים או סתם צחוקים..

בהתחלה זה ככה..

הסוף כביכול ידוע..מתחיל להיתעלם ממכם.. לא שם על קיומכם וכך זה נגמר..

זו לא פעם ראשונה אצלי.. וגם בכללי כניראה לכולם,

 

האם זו תכונה של ה"עולם"?

או שזו תכונה בנו?

 

אם זה קורה כל הזמן, מהו הגורם?

לא יכול להיות שאנחנו כל הזמן נתקלים לזה..

0 תגובות
היי אתה ♥
16/01/2014 21:43
אנונימית

הי אתה

זה שתמיד נמצא כאן לעודד אותי

אתה זה שאכפת לו ממני

אתה זה שתמיד כאן לצידי

זה שתמיד כיף אפילו סתם להיות איתו

תמיד מצחיק ומעודד ♥

זה שאוהב את כל מה שאני אוהבת

ממש אני רק בבן ^0^

תודה לך על הכל,

אחי ♥  

0 תגובות
התאבדות.
16/01/2014 20:31
אנונימית
התאבדות, דכאון, סיפור חיי

אתה יושב בצד

בזמן שכולם צוחקים,משחקים

מסתובבים

תוקעים בך מבטים..

 

אתה מנסה להתרכז במוזיקה,

מזמזם את השיר האהוב עלייך כי זה הדבר היחידי שנשאר לעשות..

 

תוך כדי, אתה לא פסיק להבין מה קרה

אתם שוכבים עם דם על הריצה

כולם צוחקים..

מילים כמו

"פריק,גותית,חותך וורידים,שטן"

נזרקות מכל עבר..

 

יש צילצול..

כולם מתפזרים..

אתה עדיין שוכב מקופל מבלי לעשות כלום..

 

עם טיפת הכוח שיש לך אתה מחריך את עצמך לקום

הולך לשרותים..

גם שם יש צרות

אתה מנקה את הדם חוזר לכיתה

 

 

הבית הספר נגמר..

אתה רץ לבית

מתחבר לפייסבוק,רואה פוסטים על עצמך

"איזה חרא,יצור,זין,זונה"

 

אתה נשבר,

נמאס לך שאתה סובל כל יום,

מקבל מכות,שופטים אותך

נמאס.

 

אתה סוגר את הדלת..

אתה כותב מכתב פרדה.. :

"להורים היקרים.. תודה על הכל..

זה לא אתם.. פשוט נמאס לי לסבול"

 

אתה מניח את זה על המיטה..

ליד הדובי שאיתך כבר 10 שנים..

אתה לוקח את הסכין..

מתחיל לחתוך.. לאט לאט..

זהו..

כל היד דם, כל הרגל חתכים

אתה כבר איננו.

 

אמא קוראת לך :"האוכל מוכן"

-אין תשובה-

אתה בא??

-שקט מחריש אוזניים-

 

היא נכנסת לחדר..

המומה..

אתה חריש ...מהה??

היא רצה עלייך

מחזיקה אותך

:"לא, אתה כאן? דיייי "

 

כעבור כמה שעות..

אמבולנסים ליד הבית שלך, מעבירים את הגופה שלך

אמא שלך בוכה בלי הפסקה

אבא שלך המום, עומד עם עיניים אדומות

עדיין לא מעקל...

קוראים את המכתב פרידה..

מתחילים לבכות..

החוקרים באים ושואלים שאלות..

וככה זה ניגמר.

 

 

 

 

6 תגובות
אותו ההוא
14/01/2014 19:44
אנונימית
לבד

אותו ההוא שהיה זר

אותו ההוא שניראה נחמד

אותו ההוא שישבנו במקום מסוים, עם שירים בפוול ווליום

אותו ההוא שסוףסוף אהב מה שאהבתי

אותו ההוא שניהיה אח

אותו ההוא שהיה כיף להעביר אותו זמן

אותו ההוא עם הכינויים המצחיקים

אותו ההוא שהיה שם כשלא היתי כאן.

אותו ההוא שתמיד נהננו יחדיו

אותו ההוא שתמיד היה חם ונעים איתו..

אותו ההוא

שניהיה שוב פעם

זר.

 

0 תגובות
קודם כל תיהיו בני אדם.
14/01/2014 14:35
אנונימית

קודם כל להיות בן אדם.

 

מכירים את המשפט הזה? אז זהו שכן.

היום בכיתה.. דברנו על ילד אחד שאיתנו כבר שנה ומשהו בערך.

הוא "עולה חדש"

שונה, אבל אחד משלנו.

"ילד מסריח"

"לך תזדיין"

לא משתפים אותו במשחקים וכו'..

אומרים "תתרחק מאיתנו"

ועוד ועוד..

תיהיו קודם כל בני אדם. אל תיהו חברים שלו, אל תפגשו אותי אחרי הצהריים

אבל תיהיו פאקינג בני אדם.  

 

כל יום הוא הולך,

עם "חיוך"

מסתגר בחדר.. ובוכה..

חסר שרק יתחיל לחתוך..

 

כמה שמנסים להסביר שהוא ילד נורמאלי,לא שונה מאיתנו.

הכיתה לא מבינה את זה.

 

"איך אתם עם מצפון נקי עם כל מה שאתם עושים לא"?

"אם הוא יעשה משהו לעצמו אתם רק אז תתעוררו?!"

"הקצת הזה מכל אחד הופך לענן גשם אחד ענק"

 

אין כבוד בשיט בישראל.לכל אחד אכפת רק ממנו

מקובלים יורדים חופשי על אנשים וזה הופך אותם ל"מגניבים"

 

כבוד,מוסר השכל,הגיון,מוח

איפה אתם?

 

6 תגובות
« הקודם 1 2 הבא »
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
2014

תיקווה לשנה החדשה ♥
* לעשות גוונים בצבע אדום
* למצוא חברה אמיתית.. לא צבועה.
* להצליח בחלום שלי, אני בדרך לשם.
* לקבל פלייסטיישן):
* ללמוד לרכוב בסקייט ♥
* להכיר בן BFF ^-^
* להצליח בלימודים ~חנונית שכמוני~
* לפגוש את הלהקה האהובה עליי אבל אין אפשרות;-;
ובכללי,
שהשנה תיהיה יותר טובה מהשנה ההיא ♥
להקות האהובות עליי

* Three days grase
* skillet
*Bullet For My Valentine
* קאיזן
*asking
*ac dc
*nirvana
*bvb